הסיפור שלי

יש רגעים בחיים שבהם משהו בתוכנו נחבא.

הכל הופך פתאום לחשוך ומרגיש חסר משמעות
לפעמים זה לא רק כאב זה גם פחד

פחד לפרוץ, פחד להשתנות , פחד להעיז להגשים את עצמנו.

אבל עמוק עמוק בתוכנו, תמיד נשארת אש קטנה שמבקשת שנזכור את כוחה וניתן לה לבעור מחדש.

אש שמסוגלת להאיר גם את הרגעים החשוכים
ומזכירה לנו תמיד שהיא בתוכנו.

וזו האש שלי

עם לכתו של אבי היקר מכל , שטרית אליהו ז״ל
איבדתי את האור והכוח שלי.

חיפשתי את הדרך למצוא מחדש את האור
ובתוך השבר נולד בי קול פנימי שאמר שיש בי אש שלא נכבתה, אלא רק מחכה שאגע בה.

ומתוך הכאב נולד בי הרצון
ליצור משהו שהיה תזכורת לחיים.
זו האש שלי, זו אמונה גדולה,
זה הניצוץ האלוקי שבי,
שגם שנראה שהכל חשוך זה עדיין בוער וזו
האש שלי

מתוך כאב נולד הרצון ליצור משהו שהיה תזכורת

לחיים, לתשוקה, לאמונה
ולמי שאני באמת

כך נולדה בי המחשבה לעצב תכשיט עם מסר גדול ומשמעותי
תכשחט שכל אחת יכולה לענוד
כדי שיזכיר לה את האור שלה
את האמונה הגדולה שבה,
את הכוח לקום
לנשום ולהאמין
בעצמה מחדש.

בחרתי לעצב תכשיט יוקרתי
״ האש שלי ״
סמל קטן שמדליק בי כל יום את הניצוץ מחדש

חרטתי על התכשיט ״אבא״
ושענדתי את התכשיט לראשונה
הרגשתי שהאש הפרטית שלי
התחילה שוב לבעור

מהר מאוד הבנתי זו לא רק האש שלי
זו יכולה להיות גם האש שלך
כשתענדי אותה תזכרי תמיד שאת לא רק עונדת תכשיט את עונדת תזכורת לכך שבתוכך יש
אש קטנה, שמחכה שתפני אליה מקום
ותאפשרו לה שוב לבעור

באהבה מעיין